פסק-דין בתיק ע"ש 001157/03
|
ע"ש בית המשפט המחוזי בתל אביב |
001157-03
1.3.2005 |
|
בפני : ד. קרת-מאיר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: חברת המכון לכלכלה יישומית בע"מ |
: מע"מ ת"א 3 |
| פסק-דין | |
1. נימוקי הערעור:
בכתב הערעור התבקש בימ"ש להורות על ביטול החלטת המשיב בהשגה מיום 4.8.03.
בכתב הערעור נאמר כי המערערת (להלן:" החברה") רכשה מחברה העוסקת בתחום הסלולרי, כמות מסוימת של זמן אוויר המועבר באמצעות כרטיסי חיוג ובהם מצויים קודים למכשירי טלפון סלולריים.
המערערת טענה כי יש לראות בזמן אויר זה כ"נכס בלתי מוחשי". לכן, מכירתו מהווה עסקה ששיעור המס עליה יהיה אפס לפי סעיף 30(א) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975 (להלן: " החוק").
מדובר לדברי המערערת במכירת נכס בלתי מוחשי לתושב חוץ כהגדרתו בסעיף 1 לחוק לפי תיקון 23.
מכירה של כרטיס חיוב או קוד המאפשר שימוש בכמות מסוימת של זמן אויר, מהווה מכירה של נכס בלתי מוחשי בין אם המכירה היא דרך האינטרנט ובין אם בדרך אחרת.
באשר להגדרת "תושב חוץ", הרי לאור העובדה כי המערערת מכרה למי שנמצא מחוץ לישראל ואין לו עסקים או פעילות בישראל, על החברה להוציא לתושב החוץ חשבונית בשיעור אפס.
אין גם רלוונטיות לדברי המערערת היכן השתמש תושב החוץ בנכס הבלתי מוחשי.
לחלופין נאמר כי מדובר במכירה של כרטיס סחיר ואין בכך משום עסקה במובן החוק. יש להשוות עסקה זו לתלושי שי ורק המימוש מחייב במע"מ.
החברה מיוצגת על ידי מנהל החברה, רו"ח נתנאל הררי.
המערערת טענה עוד כי אם יש מקום לחייבה במע"מ, הרי שיש לחייבה בגין הרווח בלבד.
המערערת הגישה השלמה לערעור, בה התבקש ביטול מיידי של השומה השגויה וקביעת פיצוי מוגדל בגין הנזקים שנגרמו לחברה עקב הטיפול הרשלני של המשיב.
בתצהיר העדות הראשית אשר תמך בערעור, נאמר על ידי רו"ח הררי כי בתקופה הרלוונטית לשומה מכרה החברה קודים של כרטיסי חיוג ללקוחות בחו"ל. קודים אלה נשלחו כקבצי מחשב ללקוחות בחו"ל דרך רשת האינטרנט.
המכירה לתושבי החוץ דווחה למע"מ כחייבת בשיעור מס אפס.
ספרי הנהלת החשבונות של החברה נתפסו על ידי המשיב ולא הוחזרו.
2. כתב התשובה מטעם המשיב:
בכתב התשובה נאמר כי הערעור מתייחס לשומת עסקאות, אשר הוצאה למערערת בגין השנים 99' - 2001, אשר ההשגה עליה נדחתה על ידי המשיב ביום 30.7.03.
המערערת עסקה, בין היתר, במכירת כרטיסי זמן אוויר לשימוש בטלפונים סוללרים מסוג טוקמן או ביגטוק (להלן: " כרטיסי החיוג").
המשיב לא מצא ממש בטענות המערערת לפיהן מכרה את כרטיסי החיוג ללקוחות בחו"ל, ואף לא מצא כל הגיון כלכלי בעסקה מהסוג המוצג על ידי המערערת.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|